טרמן ואח' נ' ורד יריחו כפר שיתופי בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה כספית על סך 350,000 ₪ שהגישו התובעים נגד הנתבעים בגין כך שאלה האחרונים, החליטו להעביר את השאלה האם לקבל את התובעים כחברים באגודה השיתופית (נתבעת 1) להצבעה של כלל חברי האגודה, במקום לקבל בעצמם את ההחלטה בהתאם לתקנון האגודה ולמקובל באגודה עד אותו מועד ואף אחריו.

התובעים הביעו את רצונם להתגורר בישוב ורד יריחו ולשם כך הגישו בקשה לאגודה של היישוב ורד יריחו כדי להתקבל כחברים באגודה אשר מהווה את היישוב ורד יריחו. ב - 18.3.2008 התקיימה אסיפה של ועד ההנהלה של הנתבעת 1 שבה התקבלה החלטה שלפיה על התובעים לעבור לצורך בחינת קבלתם מבחנים במכון פיל"ת וכן לקבל את אישור הועדה הבין מוסדית. בשלב מאוחר, בחלוף כשנתיים, עמדו התובעים בתנאים אלה. לאחר שהתובעים עמדו בתנאים הנ"ל הובאה בקשתם להצטרף כחברים באגודה להחלטת ועד ההנהלה של הנתבעת 1 כמתחייב מתקנון האגודה.

בישיבות ועד ההנהלה של הנתבעת 1 שהתקיימו בתאריכים 20.10.2010 וב7.11.2010 הוחלט לדחות את הדיון בבקשתם של התובעים להתקבל כחברים ביישוב לישיבה הבאה. ביום 14.11.2010 התקבלה החלטה בועד ההנהלה לפיה קליטת התובעים, כמו גם כל חברים חדשים לאגודה, תהיה מעתה בהצבעה של כלל חברי האגודה. התובעים טוענים כי ההחלטה הזו התקבלה בחוסר סמכות, בחוסר תום לב וממניעים זרים. התובעים מבקשים פיצוי בסך 350,000 ₪ בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים שנגרמו להם בעקבות התנהלות הנתבעים בעניינם.

הנתבעים, שהם האגודה עצמה (נתבעת 1) וחברי הועד המנהל הממונה של האגודה (נתבעים 2-8), טוענים כי ההחלטה להעביר את עניין קבלתם של התובעים לאסיפה הכללית נבעה עקב חילוקי דעות בוועד. כיוון שבשאלת קבלתם לחברות עמדה דרישה של כשליש מהחברים שלא לקבלם, פעלו הם לפי האמור בתקנון ובחרו שלא להחליט בעצמם בענין התובעים או בענין מועמדים חיצוניים אחרים, ונקבע כי עניינם ידון בפני האסיפה הכללית של החברים וזו תחליט. הוועד בחר בדרך זו כדי למנוע שיקולים או אינטרסים אישיים של חבר זה או אחר מתוך כוונה שכלל החברים יוכלו להכיר את המועמדים החיצוניים ולהתרשם מהם באופן אישי, וכך לקבוע אם הם מעוניינים בקבלת אותם מועמדים חיצונים לחברות באגודה. למעשה בכך ניתנת לקהילה הזכות לבחור את חבריה. לטענתם זו זכותה הלגיטמית של אגודה לבחור את חבריה על פי שיקול דעתה ובתנאי שלא מעורבים בהחלטה שיקולים זרים. לטענתם, בעניין נשוא תביעה זו לא היו מעורבים שיקולים זרים לכן יש לדחות את התביעה נגדם.

הנתבעים טוענים כי התובעים לא פירטו את הנזק שנגרם להם, אם בכלל.

יש לציין כי בסופו של דבר עניינם של התובעים לא הובא בפני האסיפה הכללית משום שהתובעים עצמם משכו את בקשתם להתקבל כחברים והחליטו לוותר עליה.

לאחר ששקלתי את הטענות על רקע מכלול הראיות הגעתי למסקנות כדלקמן:

תקנון האגודה:

הנתבעת הינה אגודה שיתופית המחזיקה בקרקעות אשר ביניהן נמצא היישוב ורד יריחו. פקודת האגודות השיתופיות והתקנות אינן קובעות תנאים לקבלת חברים. הסמכות לקבלת החלטה בבקשה כזו נתונה לרשות שנקבעה בתקנון האגודה. תקנון האגודה הינו הסכם בין האגודה לבין חבריה ובין חבריה לבין עצמם. האסיפה הכללית היא הרשות העליונה של האגודה השיתופית והיא רשאית להחליט בכל עניין שהוא בתחום מטרותיה וסמכויותיה של האגודה.

הליך קליטת משפחות ליישוב:

תהליך הקליטה מפורט בתקנון האגודה.

מר דני ריכטר, רכז קליטה של היישוב תיאר הליך קליטה של משפחה:

"...כשמגיעה משפחה היא מקיימת פגישה ראשונית ברוב המקרים איתי כרכז קליטה. השאיפה היא שיהיה איתי עוד חבר מוועדת הקליטה. לאחר שהם שומעים מאיתנו על הישוב, אנחנו שומעים מהם מה הם מחפשים והסיבה שהגיעו אלינו. השלב הבא הוא וועדת קליטה. הוועדה מורכבת ממספר חברי הישוב. מטרתה כחלק רשמי בתהליך, גם כדי שתהיה אפשרות לעוד תושבים מהישוב להכיר את המועמדים ושלמועמדים תהיה אפשרות לשאול שאלות בפורום רחב יותר. במידה ושני הצדדים מחליטים שיש מקום להמשיך בהליך הקליטה נשלחים המועמדים למבחני התאמה ולאחר מכן לוועדה בין מוסדית שמורכבת מנציגי המוסדות שאליהם אנחנו משתייכים לאיחוד החקלאי והחטיבה להתיישבות. הוועדה הבין מוסדית מעבירה המלצה האם לקבל אותם ליישוב כמועמדים לחברות".

(ע"מ 16 שורות 31-33 , ע"מ 17 שורות 1-6 לפרוטוקול בית המשפט).

במקרה דנן התובעים עברו את השלב הראשון, את המבדקים וכמו כן הם מילאו את הטפסים של החטיבה להתיישבות. לאחר מכן, לפי המקובל, הוועד מנהל של האגודה מקבל החלטה בעניין קליטתו של המועמד.

מר דני ריכטר טוען כי הקריטריונים של הוועד הם: השתלבות חברתית, התנהגות והתנהלות של בני הזוג ביחד וכל אחד לחוד.

(ע"מ 17 שורות 17-18 לפרוטוקול בית המשפט).

לעניין התובעים מספר מר ריכטר כך:

"במקרה הזה של התובעים הגיעה ההחלטה לוועד המנהל. במהלך השנים היו כל מיני עליות וירידות הקשורים להתנהלות החברתית של התובעים מול תושבים כאלה ואחרים. נשמעו במהלך השנים קולות של חברים שאוי ואבוי אם נקלוט אותם. מאידך, היו קולות שביקשו כן לקבל אותם. לקראת הסוף היו כמה אירועים שבעקבותיהם פנו לא מעט תושבים, להערכתי 10-15 תושבים שדרשו שלא לקבל אותם לאור האירועים האחרונים..."